מצדו האחד של המגרש: אזעקה.
מהצד השני: מוזיקה אלקטרונית במועדון.
שניהם בסך הכל גלי קול, במסע מהאוויר אל האוזן.
במוח הם מתורגמים לחוויה רגשית עמוקה, ומייצרים בנו דפיקות לב מואצות.

אבל… איך צליל אחד מעורר בנו פחד קיומי, ואחר גורם לנו לרקוד ולשכוח את הזמן?

בהרצאה הזו נצלול אל מנגנוני עיבוד הצליל במוח,
ונבין איך צליל "מתורגם" לחוויה חושית ורגשית.
נגלה איך במצבי טראומה – שינוי בתפיסת צליל יכול לרמוז על שינוי עמוק יותר בתפיסת המציאות,
ואיך במצבים של סכיזופרניה – נפרם המנגנון ששומר על ההבחנה בין צליל מדומיין לאמיתי.

נפענח איך המוח שלנו יוצר ציפיות לגבי הצליל הבא,
למה אנחנו כל כך אוהבים הפתעות מוזיקליות (הרגע של הדרופ!),
ואיך מערכת החיזוי הזו, שפועלת גם מול סכנות כמו אזעקות, משתנה בעקבות מצבי קיצון.

נצא לחקור איך מוזיקה מעובדת במוח, ואיך המנגנון הזה משתנה בשעת סכנה. זו אינה רק הרצאה על מוזיקה. זו הזמנה למסע דרך גבולות השפיות, הזיכרון והרגש.

דבר אחד אני מבטיחה: יותר לא תסכלו על מוזיקה אותו הדבר.
ברוכים הבאים לחללית המדעית.