fbpx
שיתוף ב facebook
שתפו

אודות ההרצאה:

"על כך לא ידענו דבר": כיצד מעוותים זיכרון בגרמניה של ימינו? | עדי קנטור
– בשיתוף עם המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS
ארבעה חלקים לייב אונליין
• כל הרצאה תוקלט ותהיה פתוחה לצפייה למשך 4 ימים מתאריך ההרצאה.

• כיצד מועברים זיכרונות עבר 'לא נעימים' בגרמניה של ימינו?
• איך מתמודדים צעירים גרמנים כיום עם פשעי העבר הנאצי?
• מהם אתגרי לימוד השואה בבתי הספר ובאתרי ההנצחה בגרמניה בעידן ה'שכתוב ההיסטורי' בו מתחזקים קולות הפופוליזם והקיצוניות?
• וכיצד מנחילים זיכרון במסדרונות הצבא והמשטרה במדינה?

רוחות משונות מנשבות בגרמניה של ימינו.
רוחות הכותבות מחדש את העבר ויוצרות "עוויתות זיכרון" ושכתוב היסטורי בנוגע לפשעי העבר ומשפיעות במישרין על האופן בו נתפשים יהודים ומדינת ישראל בעיני גרמנים בני הדור השני והשלישי. חבית הנפץ של הימין הקיצוני בגרמניה רוחשת וגועשת מזה עשורים רבים. אולם, בשנים האחרונות נראה כי הצליחה לחדור אל מרכז השיח החברתי-פוליטי. כיצד התאפשרה מגמה מסוכנת זו, מהם ביטוייה בשטח ומהן השלכותיה לעתיד?

75 שנה לאחר איימי השואה ומלחמת העולם השנייה, בעידן בו מתחזק שוב קולו של הימין הקיצוני והאנטישמי בגרמניה (וברחבי אירופה כולה)- קיימות השלכות ומשמעויות ישירות על ישראל ועל היחסים הסבוכים שבין יהודים וגרמנים לאחר השואה. כעת, ראוי לחזור אל השורש ולשאול: מה לא קרה בגרמניה אחרי 1945 ומהן ההשפעות בגרמניה בת זמננו של (אי)ההתמודדות עם העבר?

 

חלק א' | 7.2 שעה 21:00

"גם אנחנו סבלנו": כיצד מלמדים שואה בעידן הפופוליזם והקיצוניות בגרמניה כיום?

במפגש זה נדון באתגרי החינוך בהקשר הנחלת זיכרון השואה ופשעי מלחמת העולם השנייה בגרמניה בת זמננו. נעמיק בסוגיות הבאות: כיצד לומדים תלמידי גרמניה אודות העבר של מדינתם ומשפחותיהם? כיצד באים לידי ביטוי המתחים הבין-דוריים, ההבדלים בין מזרח ומערב גרמניה לשעבר, והתחזקות הפופוליזם ו"תודעת הקורבן" של השנים האחרונות על עיצוב תכנית הלימודים? כיצד מתקבלת ההחלטה אילו פרקים ילמדו ואילו יושמטו? וכיצד משפיעה תופעת 'עיוות העבר' וה'שכתוב ההיסטורי' על תהליכי קבלת החלטות בנושאי חינוך בגרמניה כיום?

חלק ב' |  14.2 שעה 21:00

חיילים של אז, חיילים של היום: כיצד מונחל זיכרון השואה בקרב חיילי ומפקדי צבא גרמניה (בונדסוואר) וכוחות המשטרה?

המפגש יתמקד בסוגיות הבאות: עד כמה רווחת התופעה של הזדהות עם ימין הקיצוני וניאו-נאציזם בשורות צבא גרמניה כיום, וכיצד יכולה גרמניה להתמודד עמה? כיצד הגיעה המדינה למצב שבו משרד ההגנה פירק פלוגה ביחידת עילית, בשל היותה כר פורה לפעילות ימין קיצוני? מדוע הטיפול של מוסדות האכיפה והפיקוח, במדינה ובצבא, לוקה בחסר ובאילו כלים ניתן לנקוט על למנת לשפר את המצב?

חלק ג' | 21.2 שעה 21:00

"הגרמנים לעולם לא יסלחו ליהודים על אושוויץ": 'קורבנות', 'פושעים' ומה שביניהם במדיה ובתרבות הפופולרית הגרמנית.

במפגש זה נדון באופנים בהם מטשטשות העובדות ההיסטוריות בנוגע לפשעי הנאציזם והשואה בזירה התקשורתית והתרבותית בגרמניה בת זמננו. נדון בחלוקה שבין 'גרמנים' לבין 'נאצים', ייצוגו של ה'גרמני הטוב' בתרבות, השפעות השיח הבין-דורי על עולם הקולנוע הדוקומנטרי והעלילתי הגרמני, ייצוגם של 'יהודים'ו'ישראלים' בסיקור התקשורתי הגרמני ועוד.

 

חלק ד' | 28.2 שעה 21:00

גרמניה ב'עיניים ישראליות'- ישראל ב'עיניים גרמניות': אתגרי עיצוב הזיכרון בישראל ובגרמניה בפתחו של עשור חדש

עדי קנטור בשיחה עם תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

בשנת 2021 תסיים את כהונתה הקנצלרית אנגלה מרקל- מנהיגה ייחודית במינה אשר הציבה, מיומה הראשון לכהונה, את ערבותה של גרמניה למען ביטחון ישראל ולהנצחת זיכרון השואה.

כיצד צפויים להתעצב שיח הזיכרון ויחסי ישראל-גרמניה בפתחו של העשור החדש? את המפגש הרביעי והאחרון לסדרה, נקדיש לשיחה מיוחדת עם תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בנושא אתגרי עיצוב הזיכרון במבט צופה פני עתיד בשתי החברות, הן הגרמנית והן הישראלית. נשאל: מה יהיו האתגרים המרכזיים בהנחלת זיכרון השואה ואל עבר איזה עתיד צועדות ישראל וגרמניה בפתחו של העשור השני במאה ה-21? מהן ההשלכות ארוכות הטווח של עיצוב זיכרון השואה, כיצד השפיעו צלקות העבר על שתי החברות, הישראלית והגרמנית, על גיבוש זהותן ועל יחסיהן במרוצת השנים? זאת ועוד, נעמיק במיוחד בבעייתיות ובהשלכות של 'תודעת הקורבן' על דפוסי החשיבה בחברה הישראלית והגרמנית, ונשאל כיצד מתבוננים ישראלים וגרמנים בני הדור הצעיר על עברם, ובאיזה אופן משפיעה התבוננות זו- על זהותם כיום.

אודות המרצה:

עדי קנטור – חוקרת גרמניה בתוכנית לחקר אירופה ובפרויקט לחקר האנטישמיות בארה"ב במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתל אביב. תחומי המחקר שלה הם: גרמניה, אירופה, ימין קיצוני, אנטישמיות, טראומה, זהות ושיח בין-דורי לאחר 1945. בעת שהותה בגרמניה למדה באוניברסיטאות פרייבורג וברלין ועסקה בתחום החינוך הפוליטי במרכז התיעוד "הטופוגרפיה של טרור" ובמוזיאון היהודי בברלין.בנוסף, עבדה במוזיאון יד ושם בירושלים.כיוםתלמידת התואר השלישי (Ph.D) בחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה. נושא עבודת הדוקטור שלה הוא:"הפיל שבחדר": מקום השואה ופשעי 'הרייך השלישי' בקרב 'דור הנכדים' בשיח המשפחתי הבין-דורי הגרמני".

תא"ל (מיל.) אודי דקל – מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הצטרף למכון ב- 2012 כחוקר בכיר. שימש כראש מנהלת המשא ומתן עם הפלסטינים, תחת ראש הממשלה אולמרט, במסגרת תהליך אנאפוליס, ביצע שורה ארוכה של תפקידים בצה"ל בתחומי המודיעין, שיתוף פעולה צבאי בינלאומי והתכנון האסטרטגי.תפקידו האחרון בצה"ל היה ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטה הכללי.

הערות:

  • בסיום הרכישה – ישלח קישור ZOOM לצפייה.
  • משך ההרצאות בין 70 דק' – 90 דק' אלא אם צוין אחרת.
  • כל הרצאה תוקלט ותהיה פתוחה לצפייה למשך 4 ימים מתאריך ההרצאה.
  • פתיחת שידור בשעה 20:55 תחילת הרצאה בשעה 21:00
  • ניתן לבטל כרטיס עד 48 שעות מיום האירוע בכפוף ל 5% דמי ביטול.

לשאלות נוספות ובירורים: